מי זקוק לעורך דין קניין רוחני?
עד לפני מספר שנים (ליתר דיוק, לפני הפיכתה של רשת האינטרנט למרכז חיינו ולמלווה העיקרית שלנו בכל שעה משעות היממה ובכל מצב), עניין הקניין הרוחני וזכויות היוצרים היה פשוט הרבה יותר. כיום, כשהגבולות הפכו למטושטשים (ואנחנו מדברים לא רק על הגבולות המדיניים, אלא גם גבולות המותר והאסור), העולם הפך למעין כפר גלובלי ענק. מין עולם שבו הרבה מהאנשים משתפים ביניהם משאבים מרצון, אבל קיימים גם אחרים, שנוטלים לעצמם חירויות, פרסומים, רעיונות ויצירות שאינם שלהם וללא בקשת רשות, עולם בו זכויות ה”קניין” (ובמיוחד אלה הרוחניות) הפכו לסלע מחלוקת מהותי. מהו קניין רוחני, מדוע הוא מאתגר במיוחד באספקט המשפטי שלו ומי זקוק לעורך דין קניין רוחני?
בואו נתחיל בהתחלה – מהו קניין רוחני?
כקניין רוחני מוגדרים כל היצירות, הפטנטים, התיאוריות, החידושים (בין אם הם טכנולוגיים, רפואיים או מדעיים), המוצרים, המופעים, או הטקסטים שהינם פרי מאמץ אינטלקטואלי ו/או רוחני של אדם או קבוצה (למשל, להקה). זכויות קניין רוחני מרוכזות במספר סעיפים וחוקים שונים, אשר כל אחד מהם הולם ומתאים לנסיבות ולמקרים שונים, ועל כן, כל עבירה זוכה לטיפול בצורה המתאימה לה. סלעי המחלוקת המשפטיים הנפוצים כיום ממוקדים בעיקר בתחום העסקי (כגניבת עין, עבירות בסימני מסחר, גניבת פטנטים או גניבת סודות מסחריים וסחר בהם) אולם גם לתחום החומרי כהפרת זכויות יוצרים או הפרת זכויות מבצעים, עדיין שמור מקום של כבוד על דוכן הנאשמים.
עיגונו של הקניין הרוחני בחוק הישראלי
הזכרנו קודם לכן את הקשת הרחבה עליה משתרעות עבירות הקניין הרוחני, ולכן, אין זה מפתיע, כי החוקים בהם מעוגן הנושא, אף הם מגיעים מקשת תחומים רחבה ומגוונת. כך, למשל, ניתן למצוא ברשימה זו את חוק הפטנטים, התשכ”ז-1967 ופקודת הפטנטים והמדגמים, כשהם מצויים לצד חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל”ג-1973, חוק עוולות מסחריות, תשנ”ט-1999 וחוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007. כל אחד ואחד מהם, מגן על זכותו של האדם הממציא, היוצר, המחדש ליהנות מפירות מוחו.
מהן הבעיות הבולטות בתחום הקניין הרוחני?
ישנן מספר בעיות מרכזיות, אשר הפכו את דיני הקניין הרוחני למאתגר הרבה יותר מתחומי משפט אחרים. הראשונה בהן, היא ההבדלים הבולטים הקיימים בין בעלות הנוגע לחפץ או לנכס לבין הבעלות על קניין רוחני. דיני הקניין העוסקים בקניין מוחשי מגדירים את יחסי הכוחות המשפטיים הקיימים בין בני האדם ונוגעים לנכס פיזי ספציפי (לדוגמה, בעלים, שוכר, חוכר, לווה וכן הלאה). לעומתם, דיני קניין רוחני מתמקדים בנכס המופשט עצמו. בעיה נוספת המתעוררת בנוגע לנכסים רוחניים, היא כי בעוד זכות הבעלות בעלות במיטלטלין או במקרקעין הינה זכות קבועה שאינה מוגבלת בתקופה קצובה ועל פי רוב, גם אינה הופכת, בסיומה של התקופה הקצובה לנחלת כלל הציבור, זכויות המוקנות לאדם במסגרת דיני קניין רוחני תחומות במסגרת זמן קצובה, אשר לאחריה, לרוב, מותר לכלל הציבור לעשות בקניין שימוש. חוק הקניין הישראלי.
מגדיר שני סוגים של זכויות המעוגנות בו, והנבדלים זה מזה בדרך טכנית – יכולת הרישום שלהם. ישנן זכויות בקניין הרוחני אשר ניתן לבצע רישום שלהן בגוף המיועד לכך (כזכויות על פטנטים, לדוגמה) בעוד שמנגד, קיימות זכויות אותן לא ניתן לקבוע בגוף ציבורי, ולכן, גם הסיכויים לזכות בתביעה בשל הפרתן הם נמוכים עד אפסיים.
האתגר הגדול האחרון מופיע דווקא מהכיוון הבלתי צפוי והמפתיע ביותר, הקדמה. צמיחתה של רשת האינטרנט וההתייחסות אליה כאל סביבה בה נולדים רעיונות ויצירות ודרכה הם גם מופצים, הציב את המחוקקים (וכמובן, בעקבות כך, גם את הציבור היוצר) בפני מציאות חדשה המאתגרת את דיני הקניין הרוחני המסורתיים. המציאות העדכנית מערימה קשיים על החלתם של הכלים המשפטיים הקיימים הנדרשים, מכרסמת בהנחות היסוד של דיני הקניין הרוחני הישנים יותר, מאתגרת את אמצעי האכיפה ואף מאלצת את השופטים הדנים בתביעות המונחות בפניהם בבתי המשפט להתפתל ולבצע התאמות והשלכות מחוקי הקניין הקיימים (והארכאיים קמעה) לטובת התייחסות למציאות החדשה והעדכנית.
מדוע אתם זקוקים ל-HBW – עורך דין לקניין רוחני?
עבירות בתחום הקניין הרוחני מתמקדות במספר תחומים:
- זכויות יוצרים – זכויות המגנות על שימושים מסוימים ביצירות ואוסרות את ביצועם ללא הסכמתו של בעל זכות היוצרים. למרות שרישום זכויות היוצרים אינו רלוונטי, ישנן דרכי תיעוד אחרות המקלות על תביעה בגין הפרת זכויות אלה.
- סימני מסחר – זכויות אלה ממוקדות בקהל הלקוחות ומטרתן למנוע הטעייתו בידי מי שבידיו לא נמצאות הזכויות לשימוש בסימן המסחר. רשום סימני מסחר מבוצע אצל רשם סימני מסחר במדינה מתאימה, למרות שקיימת הגנה חוקית לסימן מסחר שלא נרשם, היא מאתגרת בהרבה יותר.
- גניבת עין – מתבצעת בעת שחברה או אדם מנסים להיבנות על מוניטין של מוצר או שירות ידועים, באמצעות הטעיית הציבור (לדוגמה, שימוש בלוגו הדומה ללוגו של חברה מפורסמת וכן הלאה).
- פטנטים – רישום פטנטים מגן על מוצר או תהליך ומונע את המסחור שלהם ללא הסכמת בעל הזכות לפטנט.
- סודות מסחריים – למרות שאין המדובר בזכויות הקניין הרוחני הקלאסיות, עדיין, סודות מסחריים מוגנים, בשל היותם כל פיסת מידע בעלת ערך כלכלי, אשר נשמרת בסודיות ומאלצת את המתחרים להשקעה של משאבים כדי להשיגה.
- מדגמים – הזכויות הנוגעות לעיצובו התעשייתי-האסתטי של המוצר. לדוגמה, בקבוק ייחודי כמו של חברת קוקה קולה וכן הלאה.
- זכויות מבצעים/משדרים – זכויותיו של המבצע יצירה מסוימת או המפיק תוכנית או משדר. לא תמיד זכויות אלה קבועות בחוק, ומקרים כאלה עשויים להתגלות כמאתגרים במיוחד לתביעה.
חשים כי זכות קניין רוחני שלכם נפגעה?
אנחנו, במשרד עורכי הדין חג’ג’, בוכניק, ויינשטיין ושות’, נייצג אתכם לאורך כל הדרך, ונסייע לכם למצות את מלוא זכויותיכם!