עורכי דין לקניין רוחני

משרד חג’ג’ בוכניק – עורכי דין לקניין רוחני

עולם היזמות לא היה יכול להתקיים ללא קניין רוחני שמאפשר ליהנות מזכויות אלה כדי להמשיך לעבוד על רעיונות – איך זה עובד? קראו את המאמר הבא:

כבר שנים רבות אנחנו יודעים שמי שיש לו רעיון מוצלח וחוש יזמות יכול להגיע רחוק, אבל צריכים לשאול את עצמנו כיצד מבצעים זאת בפועל, נכון וללא טעויות. הגלגול של רעיון מיום היוולדו ועד ייצורו והאקזיט שאפשר לעשות בזכותו, עובר דרך כמה תחנות שאמורות להבטיח את ההתפתחות של רעיון מבריק, החל ממעבדת ניסיונות וחממות פיתוח ועד הנחיתה המוצלחת בבית הלקוח.

כדי להבטיח שתהליך הפיתוח והייצור יתנהל כהלכה וללא טעויות חוקיות, אחראים לכך, בין היתר, אנשי מקצוע שמלווים את היזם עד שהם מבטיחים שהרעיון שלו מוגן בזכויות קניין רוחני ואינו הופך להפקר בידי אנשים שעשויים לגנוב אותו ולעשות ממנו רווחים שאינם מגיעים להם. בתחום הקניין הרוחני אפשר למצוא פטנטים, זכויות יוצרים מסוגים שונים, ומה שנקרא סימנים מסחריים שיכולים להיות תמונה או צליל ועוד.

כיצד מתחילים להניע רעיון?

החשש להוציא לפועל רעיון טוב נובע מכמה סיבות מובנות – הפחד מהצלחה, הפחד מהכישלון והפחד שמא משהו יאבד בדרך בגלל כשלים בירוקרטיים שלא ידעתם כיצד למנוע או לטפל בהם. סביר להניח שיש כמה וכמה אנשים בעולם שעלו על אותם רעיונות או פטנטים, אבל דווקא אתם הייתם הראשונים שידעו כיצד להוציאם אל הפועל וכיצד לשמור על הזכויות שלכם כדי שלא ייחטפו על ידי אחרים. כאן מתאים הכלל לפיו דבר שאינכם יודעים לעשות לבד, יש להפנות לאנשי מקצוע נכונים שידאגו לכך במקומכם, ולא לסמוך רק על יכולות החיפוש שלכם באינטרנט.

מי מטפל ברישום קניין רוחני?

בתחום זה של הנעת הרעיון בצורה חוקית רצוי לקבל ליווי משפטי שעושה את העבודה, עורך דין אשר מייעץ לכם כיצד לנהוג ודואג לרישום הבעלות שלכם על הרעיון. בכל מדינה יש עורכי דין שתפקידם הוא להגן על הפטנטים ועל הרעיונות שלכם באמצעות רישומם  על שמכם, כדי שלא ילכו לאיבוד בג’ונגל היזמי בישראל ובעולם. קיימת אפשרות לרשום את הרעיון שלכם רק בישראל או גם בעולם, ועל כך תקבלו הסבר מפורט במשרד עורכי הדין שמתמחה בכך. מרגע שהתחלתם להניע רעיון והגעתם למסקנה שזה מה שאתם רוצים לעשות בו- לפתח ולייצר אותו, צרו קשר עם משרד עורכי דין לקניין רוחני כדי לקבל ייעוץ על התהליך ועל עלויותיו.

מה קורה אם לא רושמים זכויות קניין רוחני?

הזנחת רישום קניין רוחני עלולה להסתיים לא רק בהפסד כספי, אלא גם בגזילת הקרדיט שלכם על רעיון מסוים שיכול לשנות הרבה בתולדות האנושות או בכל תחום שהוא. האפשרויות שעומדות בפני מי שמשתמש בקניין רוחני כדי לפתח את הרעיון שלכם רבות מספור, ולכן אתם עלולים למצוא את עצמכם מתוסכלים מכך שאיבדתם שליטה על גלגול הרעיון ויישומו, לפעמים בדרכים שאינן נראות לכם ואשר נוגדות לחלוטין את הכוונות המקוריות שלכם בהמצאה המקורית שלכם.

במקרה זה גם תאבדו את זכותכם לפעול כנגדם ולא תהיה לכם ברירה אלא להשלים עם השימוש לרעה בהמצאה שלכם, או עם יישומו של הרעיון שאתם הגיתם בדרך שאינה מוצאת חן בעיניכם. אם חשוב לכם מאוד לוודא שההמצאה שלכם תשרת את האנשים ואתכם באותה מידה, פנו למשרד עורכי דין ותגלו מה אתם יכולים לעשות כדי להגן הן על הקרדיט שלכם והן על יכולתכם לשלוט בתוצאה.

ישנם מקרים שבהם אפשר לעשות זאת גם בדיעבד אבל הם נדירים מאוד, ולכן מומלץ לעשות זאת עוד לפני פרסום ההמצאה או היצירה שלכם, כדי לחסוך בעלויות ולמנוע נזקים ממשיים ועגמת נפש שייגרמו מניצול לרעה.

אז מהו קניין רוחני?

קניין רוחני הוא כל מה שהומצא אינטלקטואלית ויצירתית ואינו חייב להיות מוחשי בהכרח. כמובן שלא כל רעיון הוא קניין רוחני,  ואי אפשר לרשום זכות קניין רוחני על כל דבר, במיוחד אם הוא היסטורי ומשותף לאנושות והמוני. פילוסופיה למשל היא אוסף רעיונות שמלווים אותנו אלפי שנים ואף אחד לא רשם עליהם פטנט. כך, נכשל מורה ליוגה וסלב מפורסם בארה”ב בניסיונו לרשום את היוגה על שמו כקניין רוחני, רק משום שהמציא שיטה מסוימת לתרגול אותם עקרונות יוגה, לטענתו. ממשלת הודו נלחמה נגדו בטענה צודקת שיוגה היא לא קניין רוחני של אדם אחד, אלא שייכת, אם כבר, לעם ההודי שממנו יצאה הבשורה לכל העולם ולרווחתו.

לעומת היוגה, יש כמה וכמה זכויות של אנשים על הרעיונות שלהם והדברים שנוצרו מהם, כמו יצירות מוזיקליות וספרותיות, קולנוע ואמנות, וגם להמצאה אינטלקטואלית שבזכותה יצרו מוצרים של ממש.

האם כל יצירה נחשבת לקניין רוחני?

אפשר גם ליצור מכונה שמבוססת על גילויים והמצאות של אדם מסוים שיש לו זכות קניין רוחני על כך, ואם הוא רשם את ההמצאות כחוק אי אפשר להשתמש בהן ללא רשותו והסכמתו, ומבלי לשלם לו. עם זאת, יש להבין שזכות הקניין הרוחני אינה על המכונה אלא על הרעיון שלפיו נבנתה.

בזכויות קניין רוחני תמיד ינסו למצוא את עמק השווה שבין זכות האדם על יצירתו כנכס אינטלקטואלי שהוא פרי הגותו, לבין זכות השימוש בה על ידי הציבור.

כך למשל, אי אפשר להשתמש בחלק מיצירה מוזיקלית באופן שמזכיר אותה וליצור ממנה יצירה חדשה, רק משום שהיא מוצגת לציבור, ואנחנו מכירים לא מעט משפטים מפורסמים נגד מוזיקאים שנטען נגדם שגנבו מיצירות מוזיקליות הנחשבות לזכויות יוצרים ולקניין רוחני של היוצרים המקוריים. זאת למשל סיבה מצוינת נוספת מדוע יש להיעזר רק במומחים לזכויות קניין רוחני, אשר יסייעו לכם להבין את ההבדלים, ולדעת מה מותר לכם ומה מגן עליכם.